מסעי הבעל שם טוב לארץ הקודש

• הדפסה
• דואל

כל ימיו הכין את עצמו רבי ישראל בעל שם טוב לנסיעה לארץ ישראל. שאיפתו: לקרב את הגאולה השלמה. לצורך זאת פעל כמה פעולות חיוניות: א. יצר קשר עם הצדיקים גדולי הדור על מנת להיפגש בירושלים עיר הקודש בזמן הנקבע על ידם לפעול שם למען התכלית העליונה. ב. הוא שלח לארץ ישראל, ראשית בחשאי ולאחר זמן בגלוי, כמה מתלמידיו על מנת לפעול חרש את הכנת בואו ופעולתו. 

לגבי פעולתו הראשונה, יצר קשר רוחני עם שני גדולי עולם: רבי חיים בן עטר בעל האור החיים הקדוש זיע"א שאותו החזיק כמשיח בן דוד שבדורו, ועם רבי משה חיים לוצאטו הרמח"ל הקדוש זיע"א שאותו החזיק כמשיח בן יוסף שבדורו. היות שנשמתו שורשה הן ממשה רבינו והן מדוד המלך – הוא קיווה לחבר ביניהם ולמהר את הגאולה המקווה מאת השם. אלא שביציאתו ממז'יבוז' לכיוון קושטא ומשם לארץ ישראל – נסתלקו שניהם בפרק אחד.

לגבי פעולתו השניה, הוא שלח חרש את גיסו ותלמידו המובהק, רבי אברהם גרשון מקיטוב לירושלים עיר הקודש {אשר ברבות הימים היה לרבה האשכנזי של העיר} להכין את בואו. לאחר מכן הוא שולח את תלמידיו חביביו עם עוד שבעים משפחות להתיישב בארץ הקודש לעסוק במצוות התלויות בארץ, כאשר בראשם עומדים תלמידיו הגאונים רבי מנחם מנדל מפרמישלאן רב נחמן מהורודנקא, סבו של רבי נחמן מברסלב זיע"א. כמה שנים מאוחר יותר עולים בני העליה השלישית לתלמידי הבעל שם טוב הקדוש לארץ הקודש, עם מאות משפחות ובראשן רבי מנחם מנדל מויטבסק ורבי אברהם הכהן מקאליסק זיע"א.

רבנו הבעל שם טוב נסע פעמיים במסירות נפש לארץ ישראל, ולא זכה להגיע אליה. בנסיונו הראשון נוסע יחד עם ביתו אדל וחתנו רבי יחיאל מיכל אשכנזי, ולאחר כמה מניעות סכנות וניסים כמעט שטבעו בים בדרך מקושטא לארץ ישראל. בנסיונו השני, לאחר כשנתיים ימים, ביחד עם חתנו מלוו בעודם בים נופלים בשבי שודדי-ים. לאחר הצלה ניסית בחול המועד פסח, הם נקלעים בגפם לחצי האי קרים בשביעי של פסח, שם הקהילה מצליחה לפדותם ולהוציאם לחופשי. מאז נקבע אותו היום כיום ההצלה של הבעל שם טוב ממים זדונים. אלא שנאלצו לשוב אל ארץ אירופא בעל כורחם. נסיעה אחרונה זו מוכרת ומוזכרת מאז בקהילות חסידים בכינויי "הנסיעה הידועה".

מאז לא חדל הבעל שם טוב הקדוש להתגעגע ולהכין את עצמו לנסיעה חוזרת. עשר שנים לפני פטירתו בשנת תק"י כותב באחת מאיגרותיו לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב זיע"א שבארץ ישראל: "שאין אני מייאש עצמי מנסיעה לארץ ישראל אם יהיה רצון ה' ולהיות עימך ביחד".

עם זאת, מצליח הבעל שם טוב הקדוש לזרוע את זרע הגאולה לדורות הבאים וזוכה כבר לפני כמאתיים ושמונים שנה לשלוח משלחות חסידים ותלמידים של עלייה לארץ ישראל ולפתוח מחדש את השער לשיבת ציון בזה הזמן.