פרשת תרומה

• הדפסה

בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים
תורת הלוחות הראשונים
פרשת תרומה
מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א
סיכום ועריכה: ר' אשר לוין היו' בית הבעל שם טוב

ועשו לי מקדש
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם: כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ (שמות כה ח)
כדי ששכינה תהיה עמנו, בתוכנו – אז אנחנו צריכים להשתתף בבניית המקדש. השם יתברך אומר למשה רבנו ולנו שעל מנת שהוא ישכון בתוכנו ''וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ'', כלומר אנחנו צריכים לקדש את עצמנו, את גופינו, את נפשנו, את רוחנו, את נשמתנו – כל כוחות הנפש שלנו: מעשים, דיבורים, הרגשות, מחשבות, כוח המדמה, תענוג – שהכל יהיה בקדושה.
''וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ'' לשמי ואז – ''וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם'', אז השם יתברך ישכון בתוכנו, בתוך נשמה כי נשמה היא ''חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרומים'' (איוב לא ב) ובנוסף אמר הקב''ה למשה איך לעשות את זה למטה: ככל מה שאני מראה אותך למעלה בתבנית משכן העליון ואת תבנית כל כליו כן תעשה למטה.
אמר הבעש''ט הקדוש: איני אומר תעשו לי בית להיות מקדש, אלא ועשו לי - תיכף המקדש העליון יעתיקו הם, כי ''שכנתי בתוכם''. פרוש: יהיה שריית שכינה על עושי המלאכה, שתיכף שיקחו דבר לעשותו.

כלומר, לא תעשו לי מקדש קודם ואחר כך אני אשכון בתוכם, אלא תוך כדי המעשה אם אתם עושים את זה לי - אז זה כבר מקדש, קדושה שרה כבר תוך כדי עשיית המלאכה, ולא אחרי - זה החידוש של הבעש''ט הקדוש. וזה מרמז לנו שכל דבר שאנחנו עושים כאן למטה כן בתורה וכן בתפילה וכן בעזרה לזולת – הכל ''יכוונו לעשותו בתבניתו העליון - ממשיך הבעש''ט -כי ראה מופת על זה: ''ככל אשר אני מראה אותך''.
כלומר, הקב''ה מראה תוך כדי המעשה לכל מי שעוסק בבניית משכן ומקדש. לא כתוב ''אראה לך'' אלא אני מראה לך עכשיו, תוך כדי פעולת המצווה, תוך כדי התפילה, תוך כדי לימוד התורה.
כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ. כתוב ''אותך'' ולא ''לך'' כי תוך כדי הפעולה הקב''ה מראה לך את נשמתך, נותן לך אפשרות לראות ולהרגיש את העצם נשמתך. רוב הזמן אנחנו רואים בטויי הנשמה כלפי חוץ – מחשבה, דיבור, מעשה. מה עם אחיזת הנשמה עצמה? בשביל זה הקב''ה נתן לנו פעולות רוחניות בתוך עולם החומר עם איברים גשמיים והפעולות האלה נקראות מצוות מלשון צוות, צוותא. נשמה עושה פעולות רוחניות בצוותא עם הגוף. לכל איבר יש סעיף שלו בשולחן ערוך. לכאורה אנחנו מתעסקים עם דברים גשמיים, אבל הדרכה - היא רוחנית, אין שום הגיון גשמי בכל המצוות, הכל זהו ההגיון אלוקי. לכן כאשר אתה פועל פעולה אלוקית והנשמה היא גם אלקית, ''חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרומים'' - אז אתה פוגש את הנשמה שלך עצמה. תוך עשית המצווה, תוך תפילה, תוך לימוד התורה ''אני מראה אותך'', פתאום אתה מרגיש את הנשמה שלך.
ברגע שאתה פעול פעולה נשמתית לשם שמיים, תבניתו העליון, באותו רגע השם מראה לך את עצמך.
ממשיך הבעש''ט: פרוש: ''אני מראה אותך ולא עושי מלאכה, אלא שאתה תלמדן''.
אני מראה אותך לא משכן ממש אלא תבנית המשכן ותבנית כל כליו, וכאשר אדם לומד את זה - אומר הבעש''ט הקדוש - תראה נפלאות.
כי על ידי שאדם מתעסק בדבר שמחבר שמים וארץ הוא רואה את עצמו,
אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְך.
כך אמר גם רבנו בית יוסף בספר קדוש מאוד - ''מגיד מישרים''. רבנו בית יוסף - רבו של הרמ''ק הקדוש, היה גדול הדורות, מפיו אנו חיים גם בנגלה וגם בנסתר - בכל התורה כולה. היה לו מגיד ומגיד היה מגלה לו הרבה דברים, היה נותן לו הדרכות מדויקות לכל דבר פרטי שייכות אליו בדיוק, אפילו כמה כוסות מים לשתות ביום וכמה אסור לעבור. שואלים: מי המגיד הזה, מה הגילוי של המגיד? גילוי של המגיד זה גילוי של הנשמה שלך. זאת אומרת שדבר הגבוה יותר מגילוי אליהו זה גילוי של הנשמה שלך עצמה. כאשר יש לאדם אחיזה בנשמתו, כאשר הוא מונח בנשמתו - זה הגילוי הכי גבוה. כי ברגע שיש לך גילוי נשמתך - יש לך גילוי אלקות. כיוון שנשמה היא חלק של הבורא בך. ''חלק אלוה ממעל ונחלת שדי במרומים. החלק שבך מהבורא יתברך - הנשמה. החלק שבך מהבריאה - הגוף. הקב''ה מזווג שניהם כדי לפעול ייחוד בעולם, לחבר את הבריאה עם הבורא, לגלות את הבורא בתוך בריאה. נקרא ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. אז ברגע שיש לך אחיזה בנשמתך יש לך הכל: יש לך דבקות להקב''ה, יש לך אפשרות לייחד את הכל, כל פיסת בריאה שאתה נוגע בה אתה מחבר אותה לבורא. איך אפשר לפעול את זה? דווקא על ידי לימוד תבנית המשכן. בזה אנחנו מתחילים לימוד עם הילדים. אנחנו בתלמוד תורה לא מתחילים מבראשית, אנחנו מתחילים מספר ויקרא, עוסקים דווקא בתבנית המשכן. ''יבואו טהורים ויעסקו בטהורים''. כדי שילד יזהה את עצמו - אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְך - שיהיה לו קשר עם נשמתו, ולא יפעל כל הזמן בחיקוי חיצוני, רואה משהו - רוצה אותו הדבר. שיהיה לו נאמנות לנשמתו ולתפקיד שלו. הקב''ה נתן לו נשמה טובה ומאיר לו דרך נשמתו.
לכן אומר הבעש''ט הקדוש: ''ותראה נפלאות''.