פרשת יתרו

• הדפסה

 

 

בעזרת מלך יחיד א'ל חי העולמים

תורת הלוחות הראשונים

פרשת יתרו

מפי מורנו דב"ר הכהן סטבסקי שליט"א

סיכום ועריכה: ר' אשר לוין היו'

בית הבעל שם טוב

 

פרשת מתן תורה: התורה הקדושה היא קומה שלמה

אנחנו מכינים את עצמינו לשבת הזאת לקבל את התורה מחדש. עיקר  העיקרים בפרשת יתרו: קבלת התורה במעמד של ברית. השם יתברך לא נתן לנו תורה במעמד שכלי ספרותי של הוכחות ותובנות שכליות - אלא במעמד של נבואה. אנחנו עמדנו וקיבלנו את התורה ישירות מהקב''ה:

 

"וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהֹוָ'ה מִן הָהָר"

אומר בעש''ט הקדוש זיע"א שבמעמד הר סיני היה ייחוד של תורה שבכתב ותורה שבעל פה. וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהֹוָ'ה מִן הָהָר לֵאמֹר: כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל {שמות יט ג}. משה רבינו עלה אל האלוקים וקיבל את התורה למעלה, בשורש התורה. אנחנו קיבלנו אותה למטה, לאחר שמשה רבינו הוריד אותה, את כל ארבעים המדרגות שלה הנקראים ארבעים יום תורה שבכתב וארבעים לילה תורה שבעל פה, וקיבלנו אותה מלובשת בענייני העולם הזה. כל התורה שקיבל משה רבינו פה אל פה ישירות מהקב''ה הייתה תורה שבעל פה, אבל אחרי שקיבל אותה ישירות מפי הגבורה, פחד משה רבינו לשכוח אותה וביקש לכתובה. אמר לו הקב''ה: אינך רשאי לכתובה'. ונתן לו את עשרת הדברות – תמצית של התורה כולה. מזמן שירד מהר סיני ועד סוף ימיו כתב משה רבינו שלושה עשר ספרי תורה ומסר אחד לכל אחד מנשיאי השבטים, כי כלל את אפרים ומנשה כל אחד בפני עצמו. כל שבט קיבל ספר תורה בכתב יד של משה רבינו. הקב''ה נתן למשה רבינו רשות לכתוב דברים מסויימים בפסוקים מדודים אשר הם בחינת מעט החזיק את המרובה וגם אותם צריך לדעת כיצד ללמוד ולהבינם עפ"י תורה שבעל פה שקיבלנו איש מפי איש וע"י י"ג מידות שבהן התורה נדרשת כדאיתא בברייתא דרבי ישמעאל, באופן שיותר משמונים אחוז של התורה - היא נשארה במסורת שבעל פה. לפי הלכה, תורה שבעל פה - אינך רשאי לכותבה, ותורה שבכתב - אינך רשאי לאומרה בעל פה. כאשר אנחנו עולים לתורה, חייבים לקרוא ולהסתכל באותיות התורה. ובאם קוראים בעל פה – כל הקריאה כולל הברכות הוא לבטלה ח"ו רח"ל. וכן דברים שבעל פה, משנה וגמרא וכו' – יש לאומרם בעל פה דווקא ולשנן המשניות והגמרות הקדושות בעל פה עד שתהיינה שגורות בפינו ובלבבנו לעשותן:

 

ייחוד תורה שבכתב עם תורה שבעל פה

אלא שאחרי חורבן הבית השני, בתקופה של רדיפות והריגת יותר משמונים אלף מתלמידי החכמים כולל עשרת הרוגי מלכות, לא הייתה לנו אפשרות לשנן כראוי וכסדר התורה שבעל פה. לכן מסר רבי עקיבא לרבי שמעון מתוך מאסרו אצל הרומאיים את כללים איך לכתוב התורה שבעל פה ואיך למוסרה לדורות. כי עת לעשות לה' – הפרו תורתך. מדוע הפרו תורתך לכתוב תורה שבעל פה? משום עת לעשות לה' שמא תשתכח תורה מישראל. ועל כן כתבו, וזכינו למשנה והגמרא ראשונים ואחרונים עד השולחן ערוך הקדוש וכל השו"ת של אחרוני האחרונים. ובמעמד הר סיני כתוב: וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם - וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק{שמות כ טו}. כי כאן היה ייחוד של תורה שבכתב ותורה שבעל פה. רֹאִים – זה תורה שבכתב שצריכים לראות אותה את האותיות הקדושות שבהם נבראו שמים מוארץ, וגם שמענו דברותיו מפי הגבורה – זה תורה שבעל פה שבא בדיבור ובשמיעה. ושהו ייחוד בין ראיה לשמיעה, בין תורה שבכתב לבין תורה שבעל פה, בין העבודה ממעלה למטה לבין העבודה ממטה למעלה, בין מעשה בראשית לבין מעשה מרכבה, בין הבורא יתברך לבין בריאתו כולה:

 

מתן תורה: מעמד הברית ומעמד של נבואה

מעמד הר סיני היה מעמד של ברית, מעמד של נבואה. כרתנו ברית עם נותן התורה והתורה התלבשה בנו. והתורה היא רצונו יתברך. הגמרא הקדושה {שבת קה ע"א}שואלת: אָמַר רַב יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶן זִמְרָא: מִנַּיִן לִלְשׁוֹן נוֹטְרִיקוּן מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר: אָנֹכִי – נוֹטְרִיקוּן: אֲנָא נַפְשִׁי כְּתִיבַת יְהָבִית וכו', היינו: אני את עצמי ונפשי נתתי בתורתי. ולכן בכל שנה ביום ו' בחודש סיוון אנו מתייצבים ועומדים בבית הכנסת ברוב עם הדרת מלך ומקבלים את התורה מחדש, לא רק בהתעמלות שכלית ובמעשה של לימוד שכלי ספרותי כי אם במעמד של נבואה מקבלים ישירות את התורה מחדש מהקב''ה נותן התורה ומחדשים עמו יתברך את הברית אשר כרת עמנו בחורב, ברית נצחית אשר לא תופר:

 

"והאש מתלהטת סביבותיהם והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני"

{מדרש רבה שיר השירים פ"א נג}

והוא עיקר העניין שביקש לפעול מורנון רבי ישראל בעל שם טוב הק' זיע"א בעולם בדורותינו: קבלת התורה במעמד של ברית עם נותן התורה עצמו במעמד של נבואה על מנת שנקבל את התורה הקדושה בכל הקומה. כי רק על ידי התורה הקדושה כנתינתה מסיני נוכל לחדש את הקשר הישיר עם נותן התורה מלך יחיד א'ל חי העולמים. לכן בשבועות כאשר מורנו אור שבעת הימים הבעש''ט הקדוש היה קורא בספר תורה את עשרת הדיברות בפרשת יתרו, היה אש וקולות וברקים כמו במעמד הר סיני, וכל אחד האיר לו בנשמתו שוב הארה חוזרת ממעמד הר סיני וקיבל את התורה הקדושה מחדש וחידש את ברית נשמתו עם אדון כל הנשמות נותן התורה:

 

ארבעים מדריגות התורה הקדושה

אמר הבעש''ט הקדוש: בסוד העניין: וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים, וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהֹוָ'ה מִן הָהָר - שנשמתו הייתה למעלה בעולם האצילות. ידוע שמשה רבינו עלה על הר סיני אל ה' ונשמתו היתה עמו יתברך למעלה, אבל לפני כן עלה ארבעים מדרגות אל ה': וַיֹּאמֶר יְהֹוָ'ה אֶל משֶׁה: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה - כִּי עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל. וַיְהִי שָׁם עִם יְהֹוָ'ה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה - וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. וַיְהִי בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד משֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר, וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ {שמות לד כז-כט}ויש לשאול: מדוע היה משה רבינו זקוק לאַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה על מנת לקבל תורה מה' יתברך שמו?  והוא, כי בכל עולם ועולם יש עשר מידות ובחינות, עשר מדרגות עלייה מתחילת הקומה ועד התקרה, ממלכות ועד כתר הקומה. לכן בעשרה הימים הראשונים כאשר הוא עלה אל הר סיני דרך עולם העשייה - לימד אותו השם יתברך כל יום דרגה אחת מעשר ידות של הלכה שהיא תורה העשייה, היינו כל עשר מדרגות הפשט ממלכות ועד כתר דעשייה. בעשרה ימים הבאים שבהם עלה מעולם העשייה אל עולם היצירה - לימד אותתתו עשר דרגות הרמז ממלכות ועד כתר של יצירה, שהוא כל אופני המשנה והגמרא שהיא תורה היצירה איך ללמוד וכיצד לקיים כל חוקי התורה כפי שמובאים בתורה שבעל פה. בעשרה ימים הבאים שבהם עלה מעולם היצירה אל עולם הבריאה – לימד אותו ה' יתברך כל המדרשים ממלכות ועד כתר דבריאה בעשר דרגות של דרוש שהיא תורה הבריאה, איך לדרוש עומק התורה במחשבה מדרשי הלכה ומדרשי הגדה להבין יותר בפנימיות את כל אשר אירע לישראל בקיום התורה עד זמן הגאולה. בעשרה ימים הבאים שבהם עלה מעולם הבריאה אל עולם האצילות - היה משה רבינו בעולם אצילות ושם למד חלק הסוד שהיא תורה האצילות שבתורה הקדושה. כי סוד הדבר פירושו: סיבת הדבר, טעם הדבר, שורש ומקור העליון של הדבר, פנימיות הדבר. והוא האלוקות המתפשטת והמתקבל והמתלבשת בנשמה בדבקותה בלימוד וקיום חכמת מעשה בראשית ממעלה למטה מא"ס ב"ה וכתר ועד מלכות ובמעשה מרכבה ממטה למעלה ממלכות ועד כתר דאצילות על ידי חכמה הקבלה מוסר וחסידות, ראשי תיבות: קמ"ח. וסימנך: אם יש קמ"ח – יש תורה:

 

בירידת משה רבינו מהר סיני אל העם – נתלבשו כל תורת אבי"ע בנשמות ישראל

בירידת משה רבינו מהר סיני אל עם ישראל קדושים הממתינים לו למרגלותיו - הוא הלביש זה בזה בירידתו, בחינת אור חוזר היורד של התורה הקדושה: כאשר ירד מאצילות לבריאה – הלביש את תורת האצילות בתוך בריאה, היינו תורת הסוד בתוך המדרש. וכאשר ירד מבריאה ליצירה – הלביש את תורת האצילות והבריאה בתוך היצירה, היינו הסוד והדרוש בתוך הרמז, קבלה ואגדתא בתוך הש"ס. וכאשר ירד מיצירה לעשייה – הלביש תורת אצילות בריאה ויצירה בתוך העשייה, היינו הסוד הדרוש והרמז בתוך הפשט, קבלה אגדתא וגמרא בתוך ההלכה. וכך מאת ה' הביא משה עבד ה' את התורה הקדושה לעם ישראל סלה: