למה אנשים משתגעים

• הדפסה
• דואל

הבעל שם טוב התחיל להתפרסם על ידי שהוא היה מרפא משוגעים. אנחנו בדור שלנו לא צריכיםלהיבהל כי בדור שלנו כולנו משוגעים, רק שיש משוגעים גדולים, אלה שמצליחים ומשוגעים קטנים, אלה שסובלים, אבל בעצם כולנו משוגעים. באותו יום שבעל שם טוב הגיע לשנתו שלושים ושש הוא היה צריך להתפרסם ולפעול בגלוי ( קודם היה צדיק נסתר) והתחילו לבוא אליו משוגעים לטיפול.הוא אמר ממה משתגעים אנשים? 

א. מזה שאדם רוצה לקבוע המציאות, אבל המציאות לא פועלת כמו שהוא רוצה, כי מציאות היא סרבנית ולא תמיד עושה מה שהוא רוצה. אז יש שתי אפשרויות: או שאדם מכניע את עצמו ואומר ''עם זה טוב בפני הבורא –אז בעיניי זה כל שכן, זה בטח לטובה. אני לא מבין את הטובה הזאת, אבל זה בטח לטובתי'', או שאדם נעלב מאוד ונכנס לאיזה מלחמה עם המציאות, הוא נכנס לעלבון ונכנס לבהלה. עם אדם מתבהל ממשהו אז הוא יכול להיכנס לשיגעון על ידי בהלה. עם אדם לא מתבהל ואומר: '' טוב, קודם כל נירגע, קודם כל נחשוב מה הבורא אומר לנו דרך הבריאה, מה הוא מביא לנו כאן, מה הטוב שלי פה, אם לא יצא מה שחשבתי – אז סימן שייצא משהו יותר טוב ממה שחשבתי''. אבל אם אדם נבהל – הבהלה מכניסה סבל לנפש ואז היא משתבשת את הרוח.

ב. דבר נוסף – שיגעון גדלות כשאדם מתעקש על המציאות ואומר: ''זה לא מה שאני טעיתי. זה היה בדיוק מה שאני רציתי, רק בצורה אחרת. כשאדם מתחיל לקרוא את המציאות בצורה לא נכונה כדי להצדיק את עצמו הוא כבר נכנס לסוג של שיגעון. 

בעש''ט אמר ששיגעון בא על ידי בהלה ומתרפא על ידי סדר ניקיון ורוגע וגם על ידי הכנעה. היו לו סדרים שלמים בשביל אנשים בכל הדרגות של שיגעון. קודם בעש''ט היה שולח אדם למקווה ואחר כך לאמבטיה חמה, והיה נותן לו אוכל חם, היה מרגיע אותו, ואחר כך היה מנסה לבנות אותו מחדש מאותה נקודה, מאותו מקום איפה אדם נבהל.

ג. בעש''ט אמר עוד דבר: '' רוגע בא על ידי אמונה שלא הכל תלוי בך, ולא הכל צריך להתנהג לפי שאתה חושב כי הבורא יתברך מנהל את העולם יותר טוב ולטובתך. פה צריך אמונה ועל ידי אמונה בא רוגע, באה מנוחה. צריך לפתח כוחות של האמונה, להוציא אמונה מהשקעה בכל מיני מערכות חיצוניות בכל מיני מפלגות ולשים אותה במקום הנכון, במי שבאמת מנהל את העניינים. ובגלל זה יהיה לו רוגע.

ד. בגלל דמיונות עולם הזה אין לאדם מנוחה. יצר הרע - אבי אבות הדמיונות – אומר שחסר לאדם בחיים איזה ארץ שלא היה שם, לא נסע לאיזה אי,אז אדם מזיז את הכל, הורס כלכלה ובריאות כי יש לו דמיון, אמרו שבחוץ יש משהו שמתאים לו, שטוב לו. קוראים לזה דמיון. לכן על ידי דמיונות של עולם הזה אדם משתגע ואין לו מנוחה. על ידי תאוות העולם הזה הוא רץ אחרי העולם הזה ולא משיגו. 

ה. ודבר אחרון: על ידי שאדם מחפש לחקות מישהו, הוא רוצה להיות דומה למישהו – וזה נקודת השבר שעל ידה יכול לבוא שיגעון גדול. בעצם אדם מעתיק את האישיות שלו ונשמה שלו למישהו אחר, הוא רוצה להיות מישהו ולא הוא עצמו, ובגלל זה הוא מפסיד את כל חייו, כי השם נתן לו נשמה שלו, ואדם צריך לפעול מנשמה שלו שהיא טובה. אבל אם הוא רוצה להיות כמו מישהו אחר שגם השני בוודאי חיקוי של מישהו אחר –  וזה כבר שיגעון בפני עצמו, הוא מפסיד את נפשו. ועל ידי זה בא שיגעון ואין לו מנוחה, אין לו מרגוע. לכן בעש''ט אמר שדבר ראשון אדם צריך לפגוש את עצמו. איך עושים את הדבר הזה?

עכשיו אנחנו נכנסים לכללי ההשקטה שבעש''ט לימד לפני קרוב לשלוש מאות שנה ורבינו הקדוש מפיאסעצנא, קלמן כלונימוס שפירא, הי''ד, אדם גדול מאוד שגר בפולין ונרצח בשואה יחד עם כל משפחתו, קיבל את המסורת מבעש''ט דרך משפחה שלו. הוא מביא את י''ג כללים השקטה, איך אדם שב ויוצר קשר עם נשמתו וטוב לו עם נשמתו. רבינו הקדוש מפיאסעצנא  נותן כמה פעילויות בספרים שלו ''בני מחשבה טובה'' ו'' דרך המלך''. כללים האלה  הם לא חידוש אלא מסורת עתיקה שקיבלו איש מפי איש  מזמן שלפני סיני, מאבותינו הקדושים. אם אדם הולך לפי הכללים באופן מסודר והדרגתי הוא קונה את הקשר עם נשמתו, את מנוחת נפשו והרוגע.