חודש אדר תשעה

עש"ן אדר:

א. השם אדר: מלשון א'-דר, היינו: אלופו של עולם דר בעולמו ומשרה שכינתו על בריותיו, גילוי אלוקותו יתברך בתחתונים, "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים, אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם, אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהֹוָ'ה" {תהלים צג ד}, "יְהֹוָ'ה אֲדֹנֵינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" {תהלים ח ב}:

ב. צירוף חודש אדר: שם הֲוַיָּ'ה המאיר מאת ה' בחודש אדר – הוא הִ הְ יְ " וַ היוצא מסופי התיבות של הפסוק {בראשית מט יא}: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה":

ג. ושם אהי"ה המאיר בחודש זה הוא: הִ הְ אְ " יַ:

ד. שבט החודש: נפתלי. והוא מלשון פיתולים ותושיעה, דבקות במטרה וזריזות יתרה. "וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בִּלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל בֵּן שֵׁנִי לְיַעֲקֹב. וַתֹּאמֶר רָחֵל: נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִי'ם נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי, גַּם יָכֹלְתִּי, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ: נַפְתָּלִי" {בראשית ל ז-ח}, "נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה, הַנֹּתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר" {בראשית מט מט כא}, "וּלְנַפְתָּלִי אָמַר: נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן, וּמָלֵא בִּרְכַּת יְהֹוָ'ה, יָם וְדָרוֹם יְרָשָׁה" {דברים לג כג}, "עִם חָסִיד – תִּתְחַסָּד, עִם גְּבַר תָּמִים – תִּתַּמָּם, עִם נָבָר – תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ - תִּתְפַּתָּל" {תהלים יח כו-כז}:

ה. אות החודש: ק, ביטול הקליפה והחיצוניות ותוספת קדושה ופנימיות, מלכות דיצירה וכתר דעשיה:

ו. אבר הראש: החוטם, חוש הריח, מתינות בדין, צדק ומשפט אמת, "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם - וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ. לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, כַּקָּטֹן כַּגָּדֹל תִּשְׁמָעוּן, לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ. כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִי'ם הוּא וכו'" {דברים א טז-יז}:

ז. אבר הגוף: קורקבן:
ח. אבר היד: אגודל ימין פרק החיצוני:
ט. הכח לתיקון: שחוק, זריזות, חינניות, נקיות, ריח:
י. ספירה : יסוד:
יא. מזל החודש: דגים, בחינת פוריות וצניעות, ושמירת עיניים ומעין הלא טוב: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר" {בראשית מט כב}:

יב. מאורעות אדר: א. מכריזים בבית המקדש על השקלים, מקדימים שקלי בית ה' לשקלי המן ימ"ש, וכן הילולת רבי אברהם אבן עזרא, הגאון הש"ך רבי שבתאי הכהן כ"ץ, ורבי ברוך מגארליץ זי"ע, ג. הילולת בעל הלבושים הגאון רבי מרדכי יפה זי"ע, ד. הילולת הצדיק רבי לייב שרה'ס זיע"א, ז. נולד ונפטר משה רבינו ע"ה, ח. הילולת הסבא קדישה מנתניה זי"ע, יא. הגאון החיד"א רבי חיים יוסף דוד אזולאי והגאון האבני נזר רבי אברהם מסוכטשוב, יג. הילולת בעל ספר חסידים רבי יהודה החסיד גאון מאחרוני בעלי התוספות, יד. פורים פרזות, ט"ו. פורים שושן, טז. רשות כורש לבנות את בית ה' בשנית והילולת הפני מנחם רבי פנחס מנחם אדמו"ר מגור זי"ע, יח. הילולת הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן זי"ע, יט. הילולת הגאב"ד ירושלים רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע, כ., הגאון הב"ח רבי יואל סירקיס והגאון מו"ר רבי שלמה זלמן אויירבך זי"ע, כא. הילולת המהר"ם שי"ף הגאון רבי מאיר הכהן שיף והצדיק רבי אלימלך מליזענסק והגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זי"ע:

[ביום הילולת הצדיק הקדוש רבי אלימלך מליזענסק נוהגים בחצרות חסידים לערוך סעודת ההילולא ברוב עם ולספר בשולחן הטהור ג' עובדות שהיה מספר תלמידו המגיד הק' מקוזניץ סגולה לפרנסה:
מעשה הראשון: מעשה מהפריץ שזרק פגר הקוף שלו לתוך בית היהודי שאמר כי הפרנסה בידי שמים:
מעשה השני: מעשה גניבת היהלום מכתר המלך ונתגלה ע"י היהודי שזימר דיינו בליל הסדר:
מעשה השלישי: בסוחר היין מבריח הגבולות שקיבל ברכה מהנועם אלימלך לשמירה שיהפוך המשקה למים וכאשר חזר לליזענסק הפך לו שוב ממים למשקה. ומסיימים ואומרים: ונזכה לצרכי פסח בהרחבה אכי"ר! לאחר מכן עומדים כל הקהל ואומרים יחדיו את תפילתו של בעל ההילולא צעטל קטן ולומדים בספרו הק' נעם אלימלך במקום שנפתח לו הספר ולומד שם מה שראוי לו, ואין אומרים באותו יום תחנון]:

כה. מת נבוכדנצאר ימ"ש והילולת הגאון רבי אברהם גרשון מקיטוב תלמיד וגיס הבעש"ט והבבא חאקי רבי יצחק אביחצירא זי"ע, כז. הילולת בעל הלשם שבו והחלמה המקובל הצדיק רבי שלמה אלישוב והמקובל הצדיק מורי חיים סינואני מיהוד והגאון רבי פנחס הלוי שיינברג זי"ע, כט. הילולת הגה"צ בעל תפארת שלמה רבי שלמה הכהן מראדומסק זי"ע:

ספר מאור עיניים פר' תרומה בשם מורנו הבעש"ט זיע"א:

"וזהו: משנכנס אדר - מרבין בשמחה. והוא תמוה: דהא, עיקר הנס היה בי"ד ובט"ו בו, ולמה התחילו בשמחה מתחילת החודש? אך, דהנה שמות החדשים עלו מבבל, ויש טעם לכל השמות של החדשים למה נקראים כך, זה ניסן וזה אייר וכן כולם. וטעם החודש אד"ר, למה נקרא כך? הוא מפני שבחודש זה נרמז: א-ד"ר. רצה לומר: א' שהוא אלופו של עולם, וכמו שכתוב: אלוף נעורי אתה, שכשם שאות אל'ף הוא ראשון לכל האותיות - כך השם יתברך הוא ראשון לכל הנמצאים. וזהו עניין בחינת א'-דר עם התחתונים, שמשרה שכינתו עם התחתונים. והנה הרשע היה מפיל הגורל מיום ליום ומחודש לחודש לכלות את עמינו בית ישראל בחודש אדר, מפני שבז' באדר מת משה רבינו ע"ה, ולא ידע שבז' באדר נולד משה כמבואר בדברי רבותינו ז"ל:

והעניין, דאיתא בזוהר הקדוש: איתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא עד שיתין ריבוא דרי. וזהו ענין בחינת הדעת שיש לכל אחד ואחד מישראל להשיג בתורה, והכל על ידי הדעת בחינת משה שהוא היה הדעת של כל ישראל, ויש לכל אחד ואחד ניצוץ דבר מה חלק מהדעת של משה רבינו ע"ה, בכדי שידע ויבין וישיג כל אחד ואחד בתורה כל חד וחד כפום שיעורא דיליה, כפי בחינת משה שיש אצלו - כך הוא מבין ומשיג בתורתו:

כי במשה נאמר שזכה והשיג ענוה שהיה לו השגה עצומה ונפלאה בזה. והנה נאמר במשה רבינו ע"ה {דברים לד ו}: ולא ידע איש את קבורתו, והוא על פי האמור שאיתפשטותא דמשה בכל דרא, ולזה עניין בחינת משה הוא גנוז באדם הישראלי. ולא ידע איש את קבורתו, פירוש: שלא ידעו היכן משה קבור וגנוז, כי באמת הוא נגנז ונקבר בדעת של כל אחד ואחד מישראל כאמור. וזהו: ויקבור אותו בגיא. פירוש: שנגנז בחינת משה שהוא הדעת וכו'. אצל משה הוא שפל בעינו כגיא ואינו מתגאה, שהמתגאה הוא כאילו עובד עבודה זרה ואין בו דעת בחינת משה, וזה מול בית פעור. רצה לומר: שהדעת גנוז אצל מי שהוא שפל בעיניו והוא מנגד, והיפוך בית פעור שהוא עבודה זרה, שכל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה וכו'. וזהו שהיה המן הרשע סבור שכיון שבז' באדר מת משה בחינת הדעת ונשארו ישראל בהסתלקות בחינת הדעת ח"ו, ואזי יכול להם. אבל לא ידע שבז' באדר נולד משה. רצה לומר: שתיכף מיד כשמת - הוא נולד, מכיון שהוא נשאר אצל ישראל כאמור, שהרי אתפשטותא וכו'. ובפרט שהיו שם כמה צדיקים עם מרדכי, ובודאי היה הדעת מתגלה על ידם":

ספר אימרי פינחס שער ב אות נ בשם מורנו הבעש"ט זיע"א:

"בגמרא {טו ע"ב}: הרוצה שיצליח נכסיו, יטע אדר. להבין זה היא כך: דידוע שהלבנה היא פעמים נגלה ופעמים נכסה. דהיינו: בי"ד ימים ראשונים של החודש היא ניגלת, ובי"ד ימים אחרונים של חודש היא נכסה מחמת שמתחיל להתקטן, עד שביום כ"ט לחודש היא נכסה לגמרי, ואז יש רגע אחד שח"ו יכולים החיצונים להיות להם אחיזה בבחינת לבנה בחינת מלכות. ועל כן צריכין לשמור מאוד הי"ד ימים אחרונים של חודש בתורה ובתפילה ומעשים טובים ובשמירת כל המידות מפני אותו רגע ר"ל, שלא יהיו ח"ו אחיזה להרע באותו רגע, כמו שהיה באותו רגע של פיתוי הנחש לחוה וכו'. וזהו שה"כ ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך, שבחינת העזיבה שיש להחיצונים כח ח"ו לשלוט בבחינת לבנה בחינת מלכות רק על רגע אחד ואח"כ בעבור הרגע והיו להם שמירה שלא יתאחזו ח"ו, מאיר הקב"ה בחינת מלכות בהארה גדולה ובחיבה גדולה ביתר שאת:

ואדר הוא בסוף י"ב חדשי השנה הוא בחינת חוטם, בחינת ריח. וריח הוא המתקת הגבורות, בחינת: ואסף איש טהור וכו' שהיא בחינת חוטם. והי"ב חודש בחינת וא"ו, וא"ו חדשים, חסדים:

והוא"ו הם בחינת גבורות, ואדר היא הממתקת את בחינת הגבורות בחסדים, כי היא בחינת חוטם כנ"ל:

ואדר ר"ת ר'אש ד'ברך א'מת, שע"י אדר יכול להכניע את בחינת הכזב ביום כ"ט. וע"כ צריך בהי"ד ימים שבסוף אדר שמירה יותר מעולה, כי עי"ז יכול לשמור כל הי"ד ימים של כל השנה, כי היא המתקה והכנה על העתיד:

וזהו שאמרו הרוצה שיצליח נכסיו בחינת נכסה שהלבנה היא מכוסה, היינו הי"ד ימים אחרונים - יטע אדר. דהיינו: שישמור הימים האלו בחודש אדר, ועי"ז יקח הכנה לכל ימות השנה להמתיק":

ספר דגל מחנה אפרים ליקוטים ד"ה והטוב בשם סבו מורנו הבעש"ט זיע"א:
"והטוב בעיניך עשיתי {ישעיה לח ג}. ודרשו חז"ל {ברכות י ע"ב}: זה הסומך גאולה לתפילה. רב ברונא זימנא חדא סמיך גאולה לתפילה ולא פסיק חוכא מפומיה. נראה לי שעיקר הכוונה היא שיגאל התפילה שהיא השכינה הקדושה, וזהו שמחה גדולה. כי הגלות היא כשיש פירוד השם הוי"ה ב"ה. אבל כשמייחד הוי"ה עם אדנ"י נמתקין כל הדינים בשורשיהם, אז היא שמחה גדולה. וזהו {ישעיה נה יב}: כי בשמחה תצאו מן הגלות:

וזהו {תהלים יט ט}: פקודי ה' ישרים משמחי לב. על דרך דאיתא: ובכן צדיקים יראו וישמחו - זה קו ימין, וישרים - זה קו שמאל, על שם שישר נקרא זה שעושה בדין ומשפט, וטוב זה שעושה לפנים משורת הדין. וזהו פקודי - לשון יחוד, כמו {יבמות סב ע"ב}: חייב אדם לפקוד וכו', היינו: כשמיחד הוי"ה עם אדנ"י, אזי ישרים. גם כן משמחי לב כנ"ל, כי בשמחה תצאו, והיינו: שנמתקים הדינים. ונשמות ישראל נקרא לב, כידוע:

וזהו {תענית כו ע"ב}: משנכנס אדר שהיא תיבת א' דר, שמייחדים אלופו של עולם עם דר שהיא השכינה דירה עילאה הנקרא אדנ"י - אז מרבין בשמחה שנמתקין כל הדינים, והבן":

ספר תולדות יעקב יוסף פר' כי תשא אות ג בשם מורנו הבעש"ט זיע"א:

"ונראה לי שזה טעם משנה במס' שקלים א: בא' באדר משמיעין על השקלים. דכתבו המפרה: ישנו עם אחד מפוזר ומפורד {אסתר ג ח}: שיש פירוד ביניהם, ויכול נוכל להם. לכך ציותה אסתר: לך כנו"ס את כל היהודים {אסתר ד טז}, לתקן זה שיהיה כינוס אחדות ביניהם וכו':

אם כן לכך ציוה התורה ליתן מחצית השקל בכל שנה כפר נפש, שעדיין לא ניתקן חטא זה עד שיבא אליהו והשיב לב אבות על בנים ולב בנים אל אבותם וגו' {מלאכי ג כד}, כי עבור שנאת חנם חרב הבית {יומא ט ע"ב}. עד שישלח אליהו הנביא לתקן זה {ועיין פרשת פקודי}:

ולכך בכל זמן יש לעורר זה בראש חודש אדר קודם קריאת מגילה, אולי יעוררו ויקיצו לתקן זה כמו שתיקנה אסתר אז בזמן הזה, שהיה עת רצון. והעולה מזה, כי פירוד הנ"ל היינו עבודה זרה, לכך אמר: ולקחו שה לבית אבות, וכנ"ל":